|
תחת כף רגלי מתענגת לה דיונה,
בדיוק בפס הדק שבין בוץ מהודק
לחול גרגרים זהוב.
מחרשות באו בלילה
וגזרו מהבוץ שורות,
גבעות פריכות.
וזהו השביל לעוץ
עם שמש ראשונה.
ושם העקב נמעך ולא נוקש.
שיווי גלים ומשקל מאיימים
להוציא אותי מהפסים
ובינתיים הקסם פועל,
אך עוד מעט אפגוש את הקוסם. |
|
|
- "סליחה, מה
השעה?"
- "שלוש מאות
מטבעות זהב,
עשרים ושתיים
יהלומים ושרשרת
נחושת אחת".
- "מה?"
- "אה, חשבתי
ששאלת 'מה
השלל?'"
לא שומע טוב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.