יושב לו על ענן
שמח ומדושן
מביט תחתיו בבוז
על הבל העולם

כן הוא ראה הכל
והוא הכל שמע
חושב שהוא אדם
ותר אחר חווה.

כך חי לו כך תקופה
בבועתו מעל
רק מחלק עצות
לצאן רעיו הדל

כולם אותו עזבו
"אוי, אגו מנופח..."
ירקו עליו בבוז
"לך, לך תהיה נפח!"

מתכנס הוא בעצמו
ושר לו את המנטרה
אותה למד, שינן
איתה עשה גם טנטרה.

עטוף בבדידותו,

זועק לאלוהיו:

" עזור נא לי אחי,
                    ושלח נא לי כוכב! "


האל שם מגחך על האביון הדל,
רודף אחר כבוד
חושב שהוא מעל...

ניתץ לו הבועה,
צנח לו הכוכב
אל ישראל ביתו
וחבר מרעיו

עזב הוא את המנטרה,
עזב ת'חברים,
חזר לבת זוגו,
רוצה כבר ילדים.