הכרת מציאות האלוהים, אין פשוט ממנה; אין צורך בנביאים, אף לא
ברוח הקודש, כי פשוט הוא כמו המראה לעין.
כאשר יצאתי מהספק הקרטיזיני, וכמוהו השלכתי מעליי כל דעה
ואמונה, אף אני חיפשתי לי עצמי נקודת מוצא ודאית, ואחר הדרישה
והחקירה ראיתי לנכון להתחיל את חקירותיי במושג המציאות להיותו
כולל ביותר.
ואלה הן מסקנותיי על דבר המציאות:

היש והאין הם הפכים שאין ביניהם אמצעי; מהות היש לשלול את
האין, ולהפך - היש לעולם לא ישתנה כי שינויו יהפכו ללא יש שהרי
מחוץ למציאות רק אין; האין אין בו ממש והוא דימוי של השכל
ויתבאר במקומו.
נמצא שהמציאות אחת ואין שני לה, אחת זה של המציאות אי אפשר
שיהי כמו האחד שאנו מכירים שהאחד שלנו נחלק לחלקים שונים ואילו
המציאות אי אפשר לה הסבר: אם נאמר על שולחן זה שהוא קיים, זאת
אומרת שהקיום והשולחן הם שני דברים שונים - השולחן לא קיום,
והקיום לא שולחן. נמצא שהלא קיים קיים; משפט המכיל בתוכו סתירה
בעליל, על כן אין המציאות מתחלקת ואם אין היא מתחלקת אין היא
גוף שחייב שיהיה מורכב ואם אין גוף אין זמן ומקום כי במה נמדד
זמן ומקום אם לא בתנועת הגוף.
נמצא שהמציאות אין לה גוף ולא דמות, הגוף שהיא קדמון ואין הזמן
שולט בה, שהיא אחת באופן שלא תתחלק כלל ועיקר, והמציאות מחייבת
עצמה.

למי שטרם זיהה, אלה הארבעה הם ארבעה מיסודות דת משה וישראל
שמנם רמב"ם בכתביו על האלוהים.