[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועם גונן
/
צבא התקפה לישראל

שוב כאב חזק, באותה תקופה,
החייל פצוע, מבקש את התרופה
הוא בוכה לבד, זה כל הזמן כואב,
הוא סובל עכשיו
אף אחד כבר לא חושב.

על מה שעובר עליו, הייאוש שמצטבר,
והם שוב פונים אליו, ואומרים לו תתגבר
על הסבל הנורא והמציאות,
הוא מרגיש כה מיואש
ובוחר למות.

וזה שוב קורה...,
הוא מוציא אקדח, בעצמו יורה,
וזה שוב נמשך...
הוא מחוק כל כך,
הוא חייל עצוב כל כך.

שוב פקודה דפוקה, שגורמת לו לראות,
שהכל נמאס מזמן, שעדיף לו כבר לירות
בעצמו, את עצמו הוא שוב שואל,
איך הוא שם בצבא התקפה לישראל.

מלחמות בדמיון, הוא סופר עד שלוש,
וטוען את האקדח, מכוון ישר לראש
הוא היה עצוב, והם לא שמו לב
הם נתנו לו עוד דרגה
והשתיקו את הכאב.

וזה שוב קורה...,
הוא מוציא אקדח, בעצמו יורה,
וזה שוב נמשך...
הוא מחוק כל כך,
הוא חייל עצוב כל כך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אלצהיימר.




בוליביה בסלוגן
פוסט-מודרניסטי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/11/01 10:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה