New Stage - Go To Main Page

חן שזר
/
מאחרת

היא הייתה אמורה להיות שם, בשדה החרציות. חיכיתי. שרפתי  חפיסת
סיגריות  שלמה וכמעט שדה מיובש של ברקנים ושום כלום. היא לא
הגיעה. פניתי לשוב על עקבותיי,  כאילו שהייתה לי ברירה. כמה
זמן אפשר לחכות?

בדרך כמעט דרסתי זקן, בעצם  רק הפחדתי אותו כשחצה לאט מדי את
הכביש. הוצאתי את הראש וצעקתי עליו, "הדיוט מטומטם, למה אינך
בבית אבות?" והוא הרים את עיניו והתבונן בי ארוכות. התביישתי.
רציתי להגיד עוד משהו חכם, אבל לא יצא לי. רק רציתי להסביר שזה
לא אני, שזה רק בגלל שלא הגיעה כמתוכנן. אבל ידעתי  שלא יאמין
לי. אז המשכתי בדרכי. עכשיו קצת יותר לאט. כל-כך לאט עד שמישהו
דפק אותי פתאום מאחור. שמעתי את הפח הנאבק בפח, את הזכוכיות
המתנפצות, את החריקה. הצואר שלי הוטח קדימה ואחר כך אחורה.

יצאתי והצצתי במכונית שלי. פצועה אבל לא מדממת.  רסיסי פלסטיק
אדומים ולבנים מפוזרים על הכביש. ועיניי הנהג השני מזרים אימה.
אילו מבטים היו יכולים להרוג, הייתי צריכה לצנוח על המקום.
אבל אני  רק הורדתי ראשי והמתנתי למכה.

כשהפיה לא מגיעה, הכל יכול לקרות.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/11/01 21:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חן שזר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה