כמה נשמח
כשלוס אנג'לס תשקע לים
ובמקומה יישאר
רק
מפרץ אריזונה
כל התכניות הנבובות
המפיקים
ונערות התסריט
כל זה יטבע
אני לא זוכר בדיוק
את כל הפרטים
כי ההכרה שלי
נלעסה בפה
של משהו גדול ממני
אני רק זוכר
את השלווה הנימוחה
ואת מוזיקת הרגאיי
ליד הכפר ראמה
ביער
ביער
ביער
נרקוד נרקוד
באת אליי בשבת המסטולית הזו
ויצאנו לרחוב ת.
לנבור בערימה של ענתיקות
שמישהו זרק לרחוב
כסאות מעץ מגולף
מדפים כהים ולא יציבים
ושרפרף אחד בהיר
לקחנו לא מעט משם
והמשכנו משם אליי
לכוס תה
שהגשתי לך מתוך קומקום מרוקאי
אמיתי
שקיבלתי מסבתא שלי
מתנת מוות
כששתינו את התה
סיפרתי לך
על הקוראת שלי
שאליה אני נוסע אחר הצהריים
במונית שירות כנראה
מישהו אמר עליי
שאני פשוט לוקח את הדברים הקטנים
ואוסף אותם בשורות
ומספר כך את הסיפור הביוגרפי שלי
אני חושב שהוא טעה בגדול
כי אלה לא דברים קטנים כלל
כמו
ההליכה בחושך חזרה ממסיבת
הרגאיי כשכלבת בוקסר ערביה
רצה לצידי
כמו כלבת ציד שמלווה רוזן חזרה לסוסו
עם ארנבת מדממת בפיה
בעוד שעה וחצי אני אמור לבוא אלייך
לעיר הגדולה יותר
מעירי שלי
אני תוהה אם הערב
נבלה את הזמן שלנו עם ילדך הקטן
והאם תבחני אותי כמאהב נטו
או גם כדמות אב פוטנציאלית
אולי בכלל נקשיב לסיגרוס
ממלמלים "יורגן יורגן"
באיסלנדית זוהרת
ונרכך אחד לשנייה
את השפתיים
כשאתה מאונן ומאונן
וחושב לעצמך
"למה אני לא גומר, לעזאזל?"
עמוק בפנים אתה יודע
שכבר לא תגמור
ושעדיף לוותר
סיפרתי לך שכשאני חושב על מין בבוקר
הדבר הראשון שעולה לי בראש
זה לחמניות חמות
אמרת שכשאת חושבת על מין
את יכולה לחשוב רק על מין
ואמרתי לך שצריך לכתוב את זה
דיברנו על הכתיבה כדקונסטרוקציה
של הנפש
ונראה לי שהזכרתי לעצמי
שכתיבה זה כמו לקחת את הבדידים
שלמדת בעזרתם חשבון
בכיתה אלף
ולבנות מהם משהו
שתוכל לפרק אחר כך
ולהשתמש בבדידים כבדידים
עד הבנייה הבאה | 