גבריאלה בר / הפוך ממים |
בא והולך
הכל מתכנס, מתערבל ונמוג.
את באה והולכת
את כל הזמן שם.
מדברים עלייך.
מספרים עלייך.
שותקים אותך.
וכל מה שקורה
קורה איתך
וכל מה שחסר מתגמד בהיעדרך.
וחוק הכאב השלוב
וזה לא משנה לאן אברח
כשאני מטפסת
כשאני צוחקת
עם הנחל
הפוך ממים
את כל הזמן שם
לזכרה של תמר בן אליהו ז"ל
חשבתי עליו, ועליה, כשטיפסתי על איזה נחל בניו זילנד, וחשבתי
לעצמי
"לאן אני בורחת ונגד איזה זרם אני שוחה בדיוק כדי לא להיות דג
מת?"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|