המילים שלהם הבטיחו לך את הישועה,
פרויד ופופר ויונג וניטשה וגו'בראן והסה ואריסטו.  מי יודע כמה
היו כועסים אם היו יודעים שבחרת לאמץ את כל מה שהם לא - הכחשה
וחולשה,
והכחשה.

אתה מתגאה, כי אתה מנצח באליפות העולם בריצה על הברכיים. משחק
בלהיות באדוליני בזמן שאתה שורט את עצמך כדי לזכות בזכות להיות
אומלל.  מי שרץ יותר מדי על הברכיים סופו ליפול ואולי לעולם לא
לקום,
משם רואים את כל הטעויות או במקרה שלך את הכישרון לטעות אבל
לגרום לרובך להאמין שבכלל צדקת ושאני בכלל
לא מבין.
אתה מנסה להישען על נשיקות ריקות עם מישהי שאתה מלא בה, וגם על
הנשיקות עם אלו שאינן באמת יודעות אותך ואלו שאתה מדמיין בהן
כרצונך,
וגם עליי.
העייפות שלך לא מוצאת מנוחה, ורק האנרגטיות שלך יודעת לחשוף
ולגלות כמה אתה באמת עייף.  חלשים לעולם יתחלקו לשלושה,
אלו שבדרך לקבוצת החזקים, אלו שוויתרו ואלו שמעמידים פני חזקים
כדי לא להצטרף לקבוצת המוותרים. ואתה רץ ורץ ורץ, בפני קהל (כל
עולמך ולפעמים עצמך). אולי הרוח תייבש את הדמעות שממשיכות לרדת
גם אחרי שלמדת שאת התפוח שלך נורית לעולם לא תדע לקבל.

שנינו אצנים מצוינים, מלידה. ושנינו מחייכים ובוכים בדרך,
ושנינו עושים את זה באופן ובעוצמה שמבינים מאוד מעטים, אבל אם
פעם קווי הסיום שלנו היו דומים (?),
היום, הרי שהם כל כך שונים.  ובפני מי בקו הסיום אבכה כשאבין
שאיזה אצן מלידה,
שפעם הכרתי, כבר לא יגיע?