|
ועכשיו את עוזבת
אך מתי היית פה בכלל
בילדותי זכרונות של אחת אחרת
אחות ואם
וכנף ומחסה
ועם השנים הם נמוגים
ההיו הזכרונות, ההיו הרגעים?
ועכשיו את עוזבת
ועל אף שכבר איננו מכירות
כבר איננו בשר אחד
כואב ורוגש יחדיו
עדיין צורב אותי הפחד
כאות קלון
חוששת אני בפניותייך
חושדת בשבילייך
אולי לא בשבילך נוצרו? |
|
|
מה אני מוצאת
בלהקות אלמוניות
כמו למונהדס?
בואו נגיד שאם
להקות לא
אלמוניות היו
יכולות לגרום
לשיר של סיימון
וגרפונקל להיות
מגניב, היו
כופים עליהן
אלמוניות.
בלונדינית
בדימוס וטוב לה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.