|
ישנן שעות
בהן הזמן
כאילו עומד מלכת
פרחי אלמוגן
אדומים
ממלאים את הרחוב
רק עורבני
כתום צואר
מפר את השקט
והקסם לא פג
במורד הרחוב
חבורת ילדים
בכדור משחקת
ריח מרק אימהי
נישא באויר
כמו סם משכר
גוזל מצייץ
רשרוש בצמרת
שירת נערה מעומעמת
והקסם לא פג
דומם היא הולכת
סל בידה
ומבטה באופק
עוצרת על שפת הכביש
וחוצה
מעולם לא חייכה לאדם מלבד לאימה
מכונית מגיחה
באיוושה
מכה מפרה את הדממה
לעולם היא לא תחייך עוד |
|
|
כשאני הייתי
אינסטלטור
של מפורסמים,
אף פעם לא ברח
לי
החריץ של התחת
מהמכנסיים.
אני, הייתה לי
גאווה מקצועית.
עכשיו אין.
יעקב פופק מתרפק
על העבר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.