הגעת ועמדת מולי
כאילו מתאפק שלא לגעת בי
ואז חוזר לעצמך
ושופך מולי אותך
את הטוב ואת הרע
ואת הרגש בעוצמה
ואת הלילה הראשון
שעליתי לך בזיכרון

ואני
כאילו מפחדת
לגעת קצת יותר מדי
כאילו מתביישת
כאילו מפחדת ודי
ואת הרגש שבפנים לא יעצרו
ומהטעם שלך לא יגמלו
אותי

ואיך זה שפתאום
הכל מובהר
ואיך זה שבינינו
הכל אותו הדבר
ואיך זה שאנחנו קצת מתרגשים
ומחדש חוזרים לחיים
ואיך זה מציפות הנשיקות שלך
והריח נשאר אחר כך
עלי

כי כשאתה נוגע בי
ליבי מואר בחזרה
כי כשאתה אלי נצמד
אני מרגיש פתאום שונה
כאילו יפה יותר
כאילו הכל מסתדר
אבל אחר כך שנפרדים
הכל חוזר להיות שחור
בפנים

מרימה את הטלפון אבל עוצרת
כי יודעת שאם אשמע קולך
אצטער
כי את התחושה הזאת אי אפשר לתאר.