הירח שוב מלא,
ושוב לי הכל כל כך קשה.
ובימים כאלו שהירח שלם, מביט בי
רואה אותי זועקת, מתחננת למנוחה
צועקת בתוכי, תנו לי "מתנה" שונה.
הירח בשלמותו כל כך רחוק ובודד,
את אורו הטהור שסביבו מילדים קטנים שודד.

בכל חודש מחכה לאותם הימים,
ימים נתעבים, מעוררי פחדים
אותם הימים מלאי הכאבים.
בכל חודש שהוא מופיע מלא
בתוכי ריקנות כבדה אוחזת,
לא עוזבת.
אך אותם הימים הם בהחלט הכי יפים, משתלמים
גורמים לי להיזכר בו, במדהים.
וגם בעוד שנים,
הירח שוב יהיה מלא,
ואני אזכר שלי היה כל כך קשה
כי זמנים, לא שוכחים.