נעמי בן יהודה / מכאן ברחנו |
אל המרחבים
האופק נוצץ מרחוק
מושך אותנו אל החלום
נולדנו מתוך מריבות
ברחנו כשלא יכולנו עוד
כשלא ראינו עוד פנים
של האנשים שאותנו הולידו
את נשמתנו הפצועה
לא ניתן היה לחבוש
ועינינו כואבות
מהדמעות שזולגות
כמו שעווה נוטפת מנר
ואת ידינו המלוכלכות מעפר
שטפנו כדי למחוק את העבר
אל האופק רכבנו
כמו לתוך אש נמשכנו
בתוך העננים נעלמנו
ואת העבר קברנו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|