|
למה בכל בוקר אני קם עם כר רטוב
למה כבר שנתיים שאני כל הזמן עצוב
למה הדמעות לא מפסיקות
למה המחשבות לא נגמרות
למה "הגברים בוכים בלילה" הוא לא רק שיר
למה את דרכי אין מי שיאיר
למה את ראשי את לא עוזבת
למה אהבה היא לפעמים כל כך כואבת
למה נפרדנו ולמה עזבת
למה כל בחורה נפסלת כי היא לא את
למה אני לא מוצא חדשה בין כל הדגים
ולמה בלעדייך אין טעם לחיים... |
|
|
כן, אני יודע
שזו צורת האמנות
הנחשבת ביותר
בימינו. הגסות
הזו, שהיא תמיד
הגדולה ביותר
האפשרית ושמושגת
במאמץ הקטן
ביותר
האפשרי...
ולא תאמינו כמה
שניסיתי לאהוב
את זה...
אבל פשוט לא
הצלחתי.
אחד שרצה להיות
סנוב של סלוגנים
קצרים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.