פלגהורן שוקפיץ / עוף החול |
גופי מרוסק,
נפשי מנותצת לאלפי רסיסים.
מתוך האדמה צצתי.
שאלתי אותם: "למה?",
הם רק הביטו, בכו.
"אתם אינכם אשמים!",
והם - הלכו.
הם אינם שומעים אותי.
אני לבד,
בעולם של צל ודממה.
חיקוי מעורר רחמים
של נפיל מיתולוגי.
מן האפר קמתי.
על קברי שלי השתטחתי,
"אני מתגעגע אליכם, באמת!
עכשיו תנו לי לנוח.
אל תפריעו למנוחת המת."
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|