|
וכשעטף אותי בשני נהרות ידיו הרגשתי מוגנת.
כשלחש באוזני מילים, מילים - סימפוניה.
וכשגשמים ירדו משתי עיניו - ייבשתי בנשיפה.
כשהוא השקה אותי - כבר לא הייתי יבשה.
כשהוא צבע אותי - כבר לא הייתי חיוורת.
כשהוא נבל אני דישנתי - שיפרח.
וכשרציתי שקט - הוא דמם.
כשהוא רצה חום - בערתי.
וכשהוא נעצב - חיבקתי.
כשהוא אהב - אני אהבתי. |
|
|
יצאתי פעם עם
הפולני, ההוא
מהסטארט אפ. יש
לו קטן.
החצי תימני
לעומת זאת, ילד,
עדיין חייל, אבל
זה ילד זה?
שירה קצת מקנאת
באחותה ועושה
דברים בנידון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.