[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועם אשכנזי
/
העננים שבחיי

ביום בהיר ואפל אחד, ישבתי לי בחוץ והבטתי על השמים ועל
העננים.
צבע השמים היה כחול ומפחיד; הם גרמו לי לאי נוחות מסוימת.
את הרגשת הריחוק גם אני חוויתי בדומה לשמים. וכפי שהעננים נעו
ברוח וחלפו על פני השמים, כך חלפו שיירות של אינדיבידואלים
אנוכיים על פניי.
ופתאום, כשאני מתבונן בעננים שמשכו את עיניי ומנסה להתעלם
ממגבלות גופי ומהלך רוחי הנפלא, נגלה אליי מין יצור, מלאך. היה
לו זקנקן קטן ופנים משעשעות, אך המאפיין הכי ברור כי זהו מלאך
היו זוג הקרניים שבלטו מראשו.
אך משהו במראהו היה משונה, נדמה היה כי הוא מעמיד פנים ומנסה
להסתיר ממני דבר מה.
אולי אינו מלאך? שאלתי את עצמי. אולי זהו יצור נחמד, בשונה
ממלאך.
מלאכים הם יצורים מתנשאים, נוראיים ונקיים עד כדי בחילה. תיאור
זה עלה במוחי כאילו בא משום מקום...
התנערתי מהמחשבות הללו ואמרתי לעצמי:
אני אנסה להכיר אותו בעצמי ולא אתן לעצמי להאמין לשמועות
זדוניות.

התחלנו לדבר. הוא היה די מעניין; יותר מעניין מרוב האנשים
שהכרתי אי פעם.
היו לו דרכים נחמדות מאוד לתאר אפילו את הדברים הנפלאים
והמזוויעים ביותר.
אט אט, בעוד אנו מדברים, מראהו החל לדהות אך זה לא הפריע לי.
בנוסף לקרניים שלמדתי לאהוב צצו להן אוזניים מחודדות ואף מלא
הבעה.
לא ידעתי אם אני אוהב את היצור יותר ויותר בזכות מראהו או
דווקא בזכות דעותיו וידיעותיו.
הוא סיפר לי שגם הוא בורח ואני השבתי לו שלפי המצב, אני עדיין
מנסה ואתה כנראה הצלחת.
ואז אמרתי: "אתה ממש מגניב, אני חשבתי שמלאכים הם נוראיים".
הוא פתח בצחוק מרושע ומיואש בו-זמנית.
הוא הציג את עצמו: "אני Raven Gray".
ואני השבתי: "אני נועם". (מסיבה כלשהי לא הרגשתי צורך לציין את
שם משפחתי כפי שהוא עשה).
כשלחצתי את ידו הרגשתי הרגשה משונה - ידו הייתה מחוספסת וקשה
אך זה לא הדבר שהרתיע אותי.
הרגשתי לחץ פתאומי בחזה ולבי החל לדפוק מהר ובדיוק באותו זמן
הרגשתי ריקנות באותו המקום בגופי.

שוב הבטתי לעננים, ואז Raven אמר: "אני יכול למלא את רצונך אך
יש לכך מחיר".
'כל מחיר יהיה שווה את זה', חשבתי בלבי ואז אמרתי בקול רם.
Raven: "אתה צריך להבין - אני מה שיישאר ממך כשתצליח
לברוח..."
פתאום נשמעו קולות רעמים והשמים כהו.
המראה החדש (של השמים) היה די מזמין, חשבתי לי, והסכמתי לקבל
את עזרתו.
הרגשתי הרגשה של ריחוף ובבום אחד נעלמתי לעולם אחר, שהוא בעצם
עמקי נשמתי. רק לאחר מכן הבנתי ש-Raven היה רק חלק ממני - הוא
ואני אחד.
הצד השני שלי השתלט על גופי.
Raven ניצל את הרצון שלי לברוח מהעולם ולבסוף גיליתי שעזר לי
רק לברוח מעצמי.
לפחות עכשיו אינדיבידואלים אנוכיים לא יפריעו לי לעולם.
בעננים מצאתי את מפלטי ובזכותם נעלמה נשמתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לקבל כוויה בתחת
מהמכונת צילום
במשרד נחשב
"כתאונת
עבודה"?

(מנכ"ל משועמם)


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/7/06 19:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם אשכנזי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה