1.
החושך מהבהב.
איזה צירוף יפה של מילים
אני כותב עכשיו.
החושך מהבהב
ואני נגעתי בך היום
חשוקה שלי,
המגע החוזר שלי קטף
מילה משפתייך
וברא שיר.

2.
אני מתפעל מן העצים.
היופי בהם הוא יופי פנימי,
השירה בהם משתקת.
צמיחת הצמרות השקטה בלילה
נוטעת בי מחשבות.
אני עומד לפעמים פעור-פה
מול הבריאה.

3.
הנפש שלי חולמת להיכנס.
את לא יכולה לחוש
את כאבי היופי שלי.
הם כוססים בי רימה.
הרוח השקט בחוץ עומד עליי,
עומד עלייך,
רק הפנים מדברות.

4.
בכנרת אחר-הצהריים
הבריזה עולה.
היא טופחת קלות על שכמי,
על שכמך.
הפטמות היפות שלך
מכות בעיניי,
המבט הירוק שלך
מכה בחלציי.