טל וינברגר / נפילה |
תנודותיה באוויר.
בחושך הנורא נוצצת לה דמעה
בחלל הגדול מורגשת הריקנות
שאותה ממלאה הבדידות.
כמו תלויה באוויר ללא תקרה
היא צופה מהצד
מנסה לתפוס אותה לפני שתאבד לחלוטין,
את שפיותה.
קופצת למעלה למרחק לא הגיוני
מחכה לאיש עם הסולם,
אך תקוותיה לשווא, הוא לא יגיע לעולם.
קופצת וכמעט מגיעה והפעם בנחיתה
יודעת כי זוהי ה-
נ- פ- י -ל- ה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|