בטני מלאה. שבעת טלטולים.
מוכנה להשתקע. רוצה להתפקע.
מחשבת להשתגע. מסרבת לתכנן עתידיה.
ואני, על ברך, כורע.

לברך על בטני.
לסקל את תכני. לקלס את שבעי.
וחושב להשתגע. אולי זה רק זמני.
ואולי באמת הגיע זמני.
אני כבר לא כל-כך שומע. ואולי חולם אני.

אמנם, נפש מס. 4 לא חושבת כך.
חוזרת ואומרת לי - "אל תשכח".
אך קיבתה שלה לא ידעה מצוקה -
היא לא היתה ילדה קטנה באפריקה.
ועוד דברים רבים מאוד -
אין ברירה אלא לשכוח.
גובר בי חשק לצלם קיפוד,
ולכל דבר אחר אין כח.