הצפירה מציפה את כל החדר בזעקות, רעדה עוברת בכל רמ"ח אברי.
הזעקה מפלחת את הלב. העיניים אינן מפסיקות לדמוע. הזמן לא מקהה
את הכאב. העצב אין לו סוף. לאושר יש ויש. הלב נשאר דואב.
הגעגועים אינם פוסקים. רק זקיקי זיכרון מתחלפים. הלב כמו פצע
מדמם, החוסר לעולם לא יתמלא. לעולם. הזיכרונות ישארו איתנו
לעד. לעד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.