|
בית 1: אי שם מסתתר לו אהובי את שמו
אדע דני לו הייתי יכולה לצעוק
את שמך בקול ולומר לך
פזמון: כן אותך אוהבת יותר מכל
מחכה רק לך אין לי יום
ואין לי לילה בלעדיך
בית 2: לא יכולה יותר דני אתה הוא
בראשי במחשבתי ובזמן שנתי
ובזמן קומי איני יכולה יותר בלעדיך |
|
|
(o) (o)
זיקית מתארחת
בבמה וצובעת
לכתום למרות
מחאותיה
הקולניות של
שממית אחותה
שמעדיפה גווני
חרדל חייזרי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.