השעה: קצת אחרי חצות
שוב לא נרדמת, מוצאת עצמי מחכה לך, כמו אז
משאירה את חלוני פתוח, וכשתבוא אני אאחוז בצווארך
ואטיח את ראשך במראה, לא לפני שאתן לך להביט בבריאה המיותרת
ביותר שנבראה אי פעם עלי אדמות - אתה.
אני אזעק שתדמם
אני אחייך בשתיקה
אני חולת רדיפה, מודה
ואתה - בן אדם עצוב
עוטה מסיכות על פניך ובורח לא יודע לאן? ממי?
מכהה את החושים, אלכוהול וסמים
מסתנוור מעצמך
רק אם אוכל למרוט את ידיך שלא תוכל לקחת לי יותר.
במרתף הכי תחתי דלתות עם מנעולי פלדה שותקת ונופלת, האדמה
תחתיי בוערת.
אז תתפוגג ותאסוף מפה את עצמך
ועוד דבר, כבה כבר את האור! בבקשה ממך |
