|
אישה מבוגרת עם סלים
קבצן חירש-אילם בפינה
עולה חדש-ישן בצומת עוצר רכבים
עם נעל אחת, ומבט מלא בושה
ילדים עם מגב או דלי ופרחים
מזוקן חסר-בית בתחנה עזובה
אדם מזייף על כינור יצירה מפורסמת
מתחנן בשתיקה לקבל נדבה
ואני עובר על פניהם יום יום
מפחד להישיר מבט אליהם
עובר במהירות ולא מתעכב
כמה קל להתעלם
הפחד ממתין מעבר לפינה
בדמות הקבצן או רוכל קשה יום
בדמות אהבה שלא תתממש
ומה שנותר בלב הוא רק חלום |
|
|
א: שלום.
ב: שלום.
א: אתה יודע
שאנחנו בעצם לא
קיימים ואנחנו
רק חלק מסלוגן
מטופש.
ב: נכון.
א: וזה לא מפריע
לך?
ב: אם אני לא
קיים, למה שזה
יפריע לי?
א: נקודה טובה.
ב: ברור שזו
נקודה טובה.
אחרת לא היו
רושמים שאני
אומר אותה.
א: רגע, אתה
מרמז על כך שאני
מקבל את כל
המשפטים
המטומטים, ואתה
את כל
הטובים?!?!
ב: כן.
שמואל
איציקוביץ' יוצר
דיאלוגים
עמוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.