|
13/4/06
והיא כל-כך שונה פתאום
היא מאוהבת
והיא כל-כך שבורה פתאום
היא עכשיו כותבת
המבט בעיניה כשעליו היא מדברת
החיוך על שפתיה
הנשיקה אתו, נשארה לה לעד
ואני מבינה אותה
שטופה כמו השמש
נוצצת כמו הכוכבים
מאירה את הלילה
כמו הירח, שההילה מסביבו
מלטפת אותו, בשקט.
כן ככה כשהיא מדברת עליו.
חושבת
נוגעת
רוצה אותו רק לידה
אבל כשלפעמים הוא שובר את לבה
אני מודה
אני כועסת
כי היא בוכה
ולרגע היא מתנפצת
מרוסקת
ואני בעיניה מביטה
כל-כך יפה
ואין לי איך להגיד לה שהוא אוהב אותה
אני יודעת
הוא אוהב אותה.
מוקדש להילה.
"אני יודעת
הוא אוהב אותך..." |
|
|
מה עם הזכויות
על הסלוגנים למי
הם שמורים, בטח
לבמה חדשה אבל
למי עוד, מה כל
מה שאנחנו
כותבים נהפך
להיות בחזקת
הבמה, איפה
הזכויות שלנו,
עד מתי נסבול את
עקירת זכויות
היוצרים שלנו,
עד מתי?
אני דורש פתיחה
של הספרים,
ולבדוק מי
מרוויח מה?, של
מי כל רעיון,
ומי זה חרגול?
עו"ד שמעון
מזרחי, יו"ר
עמותת
הסלוגניסטים
מתוך מכתב חריף
לאחד רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.