|
כשהערב יורד
והעצב גובר
מכסה את העיר
אור נוגה וחיוור
מתבונן בשקיעה
בחלון המוכר
שם נפתח שוב השער
בין עצי ההדר
אז קולות של דממה
מרעידים בי מיתר
שנותר מיותם
עת הלחן נשבר
כשהערב יורד
והעצב עולה
ערפל של שלווה
לעיני מתגלה
והים במרחק
עם שמים נמס
וקופא שם דומם
את הפחד חומס
אז סוגר את התריס
וחוזר לחלום
על זריחות של מחר
על בדידות של היום |
|
|
"שם המשפחה שלי
זה חרטובסקי,
והעונש מוות הכי
נורא שקיים
שמתחיל באותה
האות של שם
המשפחה שלי זה
חיים."
עוד אחד
מהפריקים האלה
שיושבים בסנטר,
במהלך משחק
היכרות מרתק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.