העננים מתפזרים מעל שמי חיי, מעל שמי חייך
בשעה שהירח מלטף את הבניין הישן בו ספרת את דקותייך
הצליל של טיפה חלולה מצנן את נשמתך
שלוהטת מכבשן האהבה שפרצה מתוך חיכך

העיניים נעצמות בנשיקה, וכך גם נפקחות
הידיים מלטפות מסגרת של חלום ישן ואוחזות
הכוכבים מסתדרים מעצמם פעם במליון שנה
לילה מושלם שלנו ומחר מעבר לפינה

קרניים ראשונות של שמש חותכות בין נשיקותינו
ואין אנו יודעים דבר פרט לרצוננו
אני מריח את נשימתך ברוח וכוח פועם בורידי שוב
העולם יכול להפסיק להסתובב, שום דבר כבר לא חשוב

וכשנעמוד בזקנתנו וכשהעולם יישאר לאלים ולחיים
לנו יהיה דבר אחד שאותו לא יקחו מאיתנו אנשים
יש דבר שישאר בליבי חרוט לעולם
שכן לא כל אחד זוכה לחוות לילה מושלם.

     מוקדש לילדה שגורמת למלאכים לבכות מקנאה.