השעה היא שש חמישים וחמש, האורות בחלל הפנימי
כבר כבים
הפיות נדרכים
בעוצמה
הדמעות מתפוצצות
בעיני הגנרלים
העטים טעונים
דיו
תירוצים
שיבואו.
פעולה אחורית.
השעה שש חמישים ושבע
אישונים
מתרגלים לאט
לחשכה
הפרחים נארזים
לשליחה
אני נמתח כשעון
לעוד יגון
ואתה.
פעולה קדמית.
מאוחר כבר, שש חמישים ותשע דקות
האם נדמה שעברה עוד שעה?
מתי יגיע כבר השבע אפס אפס של חיינו
כשיעלה הנצח עלינו
ואנו, כחול הים
אשרינו
בשאר ישוב, כחול בים
מה שהיה הוא עוד ישוב בו
כמו אם שש עשרה קצר
הוא עוד טעון,
לירייה.
בחיל ובענווה, לרס"ן ירמי כהן וסגן קובי בן שם, והרוגי אסון
המסוקים.
"כי העניין הוא בבית החיים ולא מעבר לכך"
- שכול וכישלון |
