שאול צימרמן / שני שירים וכותרת |
והרפיתי לאט לאט.
(א)
הסרתי ממך השמלה
שתפרתי ביד דמיוני.
כיסיתי אותך בשמיכה
מלאה בנצוצות אהבתי.
ובצאתי לא אשכח לכבות
את האור בחדר לבי.
(ב)
צחוקי מלא אותך,
את כאן.
איתי.
לובן חיוכך סנוורני
לא פעם.
פעם.
לבי התמלא אותך,
השקה העולם
והתרוקן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|