כשהקיץ בא אני לרגע שוכחת
את הדברים שעליהם בכיתי אתמול
וכאילו מצאתי לי רגע של נחת
בין קרני השמש העוטפות את הכל.
כשהקיץ בא אני לרגע שומעת
ציוץ ציפורים במזמור של חיים
ושוהה לי טיפה בחירות משגעת
והחום רק מטריף ורוקם בי שירים.
פזמון:
שיר שמח פתאום על עוד רגע חולף
בתוך חוף שהאושר מהלך בו יחף
שיר יתום ללא שם, ללא זהות, ללא קול
שיר ללא השפעה, רק לשיר. זה הכל.
כשהקיץ בא אני לרגע בשקט
מקשיבה, אולי מישהו קורא לי בשמי
נהנית מלחלום ומעט מנותקת
מתמסרת לשמיים, עננה ואני.
כשהקיץ בא אני לרגע שוכחת
את הדברים שעליהם בכיתי אתמול
וכאילו מצאתי לי רגע של נחת
ומחר עוד אחזור ואמשיך שוב ליפול. |