|
הפחד כובש את פניי היבשות
מזל שאת פה לעזור לי לחלום
להחזיק לי ת'יד כמו תינוק בן שנה
לפקוח ת'עיניים ולבחון ת'עולם
ומה שבחוץ הוא כ"כ עצוב
אנשים קטנים שרוצים לעוף
מרוחים בסמטת רחוב חשוכה
מנסים להבין מתי זה קרה
ובבניין ממול יושב לו איש גדול
בונה עתיד ורוד במחשבון
סופר את השעות עד שישוב לביתו
בשקט לאבד את דעתו
בלי תקווה בלי בושה
בלי חלום בלי אימה
בלי אסור בלי מותר
בלי עתיד בלי מחר
משקשקות לי הרגליים כי הגיע תורי
לצעוד על השביל האחורי
לשכוח הכל ולעזוב את כולם
רק תאמרי שאראה את הדרך
ואל תנטשי כ"כ מהר
כי כבר שורפות לי העיניים מלהסתכל
לתוך מה נולדתי ובמה אני חי
תאחזי בי חזק כי בלעדייך לא אוכל
בלי תקווה בלי בושה
בלי חלום בלי אימה
בלי אסור בלי מותר
בלי עתיד בלי מחר |
|
|
- קוראים לי
אהרון ואני לא
יודע איך קוראים
לי כבר שישה
חודשים.
קומיצה, הוגה
קבוצת התמיכה
לסנילים
אנונימיים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.