רונית גילעדי / ??? |
הצעד הבא: הלכאה עצמית.
יש משהו נורא קסום ברגשות שאף פעם לא חווית,
בעוצמה הזו שמפעפעת בך בעודך מנסה להגדיר רגש חדש,
לשים עליו תווית כדי שהחברה תוכל לקרוא לו בשם.
יש משהו נורא קסום בהרגשה הזו שהסוף קרב,
בידיעה שלא תוכל להחזיק את המערבולת בתוכך עוד הרבה.
בפחד...
בציפייה לכאב המר-מתוק הזה, לרגע ההתפכחות, לפיצוץ.
שום דבר לא נמשך לנצח.
בטח שלא רגשות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|