ועכשיו הכל תקוע
ולמרות יושרך, עכשיו הכל עקום
כמו למרות שהפסקת לנוע
הגלים הולמים בך ואתה רדום
כמו שהיית על סיפון הסירה
והרחש הקל השקיט בך כל התנגדות
ומשהצבת את עצמך על המזח המוצק
וקיווית שסילקת כבר את חוסר האחידות
מפני השטח, אבל האדמה תחתיו
רוחשת בגלים שהולמים בקצב החוזר
ועכשיו הכל עקום ועכשיו לא
ועכשיו הכל הולך ומתיישר.

אל תניח ידך למצוא מתפס
ואחיזה בכיסאות ושולחנות כמו מוצקים
הגלים יכו בך כשלא תרגיש,
כשלא תחשוב, שבים וצועקים
הים היה אנחנו, ואתה היית ים
ועוד רגע וחזרת אל תוכנו
עוד רגע והיית בקצף נעלם
בקצב הנרגע של מלמולנו.

ועכשיו הכל הפוך ומאוזן
והגלים מכים עכשיו יותר חזק
חזור לים, הם צועקים ונשברים:
נמאס לנו מזמן מהמשחק
הזה של תפוס ותך, ולך ובוא
ומצא, חפש, לטף, חזור
נמאס לנו, וגם לך
המלח ישמר פה את גופך
הקצף - נשימת אפך
ועל עורך, צרור נצנוצים של עור.