עברו כמעט שלוש שנים מאז והוא הרגיש שהכל מאחוריו...

הוא כבר לא גורר את האהבה הכוזבת איתה נשאר מתחילת שירותו
הצבאי.
אומנם הוא לא אהב עוד בחורה אחת מאז, אבל הרגיש שהוא הצליח
להתנער לגמרי.

הוא ניסה לפתח לפחות עוד שלושה קשרים מאז אבל הכל התמוגג
בהשוואה לקשר שהיה לו איתה.
הוא שכב עם נשים סתם.
אפילו כאלו שלא משכו אותו כלל, רק כדי להשכיח אותה ממנו כלא
הייתה.

הדבר היה רחוק מלהצליח...

בכל פעם שסיים ערב עם אחת הבחורות הרגיש חרא עם עצמו וחיפש את
היציאה בדרך שלא תוביל את עיניהם למפגש נוסף בכל המשך חייהם.

הוא הרגיש כל כך רע עם עצמו שהחליט אפילו להתנזר ממין לגמרי.
עוד החלטה שלא החזיקה יותר משבועיים.

הוא פינטז על כל הפעמים שהוא ואהובתו גמרו יחד ונרדמו מחובקים.

איפה הימים האלו חשב לעצמו...  
האם עוד יחווה אותן שוב בחייו...

אומרים כי האדם זוכה לאהבה אמיתית אחת בחייו ויש כאלו שאפילו
לא זכו לזאת.

הוא ניסה גם להיזכר בדברים הרעים שחווה בקשר בכדי להקל על עצמו
בהשלמה עם המצב, אבל הכל היה נראה כאילו היה וורוד.
הוא לא הצליח להעלות בזיכרונו אפילו פעם אחת, בכל השנה וחצי
שהיו ביחד, מפגש שהתפוצץ.

ופתאום כשהחיים החלו להאיר לו פנים - התקבל לעבודה בחו"ל שנורא
רצה וקיבל מלגת לימודים על חשבון הצבא, התקבל הטלפון הנוראי:
"היי, מה קורה איתך? חשבתי עליך אז התקשרתי".

זה כל מה שהיה צריך כדי לעורר את הכאוס מחדש במעמקי מחשבותיו.
לשאר השיחה הוא לא בדיוק הצליח להישאר קשוב, אבל השיחה הסתיימה
במילים: "דבר איתי כשאתה פנוי להיפגש. אני רוצה לראות אותך".

פתאום קפצו במחשבתו כל כך הרבה זיכרונות שמזמן הדחיק...
הפסקת הקשר מצידה ללא התרעה מוקדמת - סתם כך,
המשפחה שלה שמעולם לא קיבלה אותו כמספיק טוב בשבילה והכי גרוע
הגבר שהתחילה לצאת איתו שלושה שבועות לאחר שנפרדה ממנו.

אבל הוא עדיין אהב אותה...

הוא לא ידע במה לבחור...
בבחורה היחידה שאהב בכל שנות חייו אך שברה את ליבו, או בניתוק
קשר טוטאלי שיכול לחסוך כאב נוסף ועם זאת איבוד הסיכוי לחוות
שוב אהבה כזאת חזקה.

במשך יותר משבוע לאחר השיחה פרצופו דעך והפך ליותר ממורמר
ומתוסכל מהחיים. איך אפשר להחליט החלטה כזאת קשה כשכל בחירה
יכולה להוביל לכל כך הרבה כיוונים.

הוא התייעץ בלי סוף וקיבל מחבריו עצות הגיוניות ללא הרף שאמרו
לו: "עזוב אותה ותמשיך הלאה". הוא גם ממש הסכים עם דעותיהם אבל
בכל פעם שצלצלה ללב היו את ההחלטות שלו.

לבסוף הוא החליט שהוא חייב לראות אותה.
הוא התקשר והם קבעו להיפגש...
הם יצאו לשתות משהו בפאב שנפגשו בפעם הראשונה והערב זרם בצורה
צולעת ומביכה.
הוא הרגיש שציפה למשהו שלא קיים אצלה יותר, או שאולי לא היה
קיים מעולם.

כשסיימו הוא החזירה לביתה והם שכבו... הוא לא חווה שוב את אותה
הרגשה שציפה לה כל כך, והכל היה נראה לו קר ומלאכותי - בלי
טיפת רגש.
בבוקר הוא התעורר באותה הרגשת חרא שהרגיש עם הבחורות הזרות
שאיתן העביר לילות על גביי לילות.

הוא נישבע לעצמו שלא יכנס לקשר הזה שוב וניתק את הקשר עם
הבחורה לגמריי.
אך עדיין, גם עכשיו לאחר כשמונה חודשים מאז הניתוק, כל בחורה
שאיתה ניפגש עוברת השוואה בראשו לאותה אחת הראשונה.



אחח,אהבה ראשונה... תיראי מה את עושה...
כמה שקשה לחיות אחרייך וכמה שלא שווה לחיות בלעדייך!!!