ובמעופך חצי שמים
ובמעופך פרצי גבולות
ובמעופך אל השמים
שאי נא גם תקוות

ובמעופך פרשי כנפיים
וניסקי מעל חולות
ובנוסקך אלי שמים
קיימי נא גם תפילות

ואם לא פרשת כנפיים
ואם לא נדדת חולות
לפחות כתבי בינתיים
את המילים הלוחשות



נפשי צועקת חופש; ממדים ומשטרה צבאית ומסדרים ודיסקית מזהה.
היא דורשת להשתחרר מהמספר האישי הטבוע בי, מהדרגה החתומה בי,
מפס הייצור האין סופי של חיילים ג'ובניקים דוחפים מנפנפים
בחוגר שלהם מול קציני הבטחון של התחנה המרכזית. נמאס לי
מהפשפוש בתיק שלי בין חזיות ובגדים, מהסריקה שלו במכשיר הרנטגן
המקולל, מההמתנה בתורים הארוכים לפניו, בין חיילים דוחפים,
מהמעבר בקרים לבקרים במגנומטר. die קו431,
die.
die צריפין, as well.