העורבים מסתובבים למעלה. הם חגים סביב סביב.
אולי אתמול הם ראו את המוות, אז היום הם שמחים.
הוא הולך ברחוב,
לא חושב על כלום.
היא יודעת.
החיים בנוים מסרטים קצרים, שבאים וחולפים,
הוא אומר.
מחר הוא יראה את האור כבר,
היא חושבת.
היונים רואות הכל. הם שומעות ומבינות מה שבני האדם לא.
גשם מטפטף על העיר, לאט לאט.
שלג צונח לקרקע, כי הוא יודע משהו שאף אחד אחר לא יודע.
הוא לוקח צעד אחורה לרגע, רק כדי לנשום את האוויר...
והיא נושמת.
הפרפרים עפים להם בצבעוניות,
בלי רגע מנוחה הם עפים.
הם מאושרים, כי הם מבינים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.