אוי הגוף הגוף הגוף
צביר עצמות יקיר שלי, חצוף
כלי תחבורה רעוע, מצוות פרצוף
ובלי מעיל העור שלו - שזיף קלוף.
הוי גוף יקר שלי, שק פסולת ושרירים
כל כך מעט יש לנו, כל כך הרבה לאחרים
ובמראה הן לא נהין עוד להביט במישרין
ולאחרת - נתפלל לרפיפות הכפתורים.
הוי גוף יבש שלי, אויבי מבית ומפנים
גרמים גדולים גדומים וחטטים קטנים
ועוד אלפי עצבי כאב אותנו מענים
עד יום יבוא ונאבד שליטה בתחתונים.
הוי בעל זבוב בליעל, בעל גוף,
שתחילתו כתורן וסופו כפוף
מתחילתו ועד סופו - שבילו פרוש, רצוף:
היה נובט - סופו שדוף
נולד עירום - סופו עטוף;
ונשמתו המשתחררת - בנפיחה תעוף. |
