מחכה לך עד כלות,
קצווי תבל עברת.
לו השחר ישכח לעלות,
גם תצליח להגיע.
אבל אתה מאחר, כמו תמיד,
תרוצים מלוא החופן וקצת.
"השעון לא צלצל ואתה נרדמת,
המזוודה נתקעה במסוף."
ואני, ששוב חיכיתי עד בוש
כבר לא מתרגשת,
רק עוצמת עיניים לאות
במיטה רחבה ומוכספת
מחר עת השחר יאיר,
שוב אצפה לקולך
כטפשה.
אספור את השניות,
ברעדה.
הוא שהיה,
היה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.