ג'יני הוריקן / אדינברו |
ואני יושבת, בוהה, מכונסת בתוכי
מכורבלת בשמיכת הפוך ומחזיקה בספל החם
נזכרת בך ובי, רחוק מפה, בבית, שם.
עננים אפורים מטיילים במרומים
כמעט אפשר לראות שהם משחקים במחבואים
לפעמים אחד מתייאש או נפגע
ואז הוא בוכה, אך בשקט, בדממה.
זוכרת אני את שמיי התכלת
ואותך, כה צעיר, היית רק ילד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|