בזוית פנה של החדר,
מקק חי, עולז, משתעשע
במשושיו הוא עולה על התדר
בכל להבין, במשתמע.
ככל תיקן יתקתק ברגליו,
בחושבו שרגליו הן ידיו
לו ודאי תחלוף מחשבה,
שחכם הוא מכל בריה.
מכל זוית יבחן כל דבר,
מהזוית בה נמצא בעצמו:
מהרצפה עד תקרה מה נשאר,
מתקרה מהנותר עד בוראו.
שעות על גבי שעות,
בזוית ישב וכתב:
כאשר ראה שאדם הוא-
קם, הפסיק, נעלב...
14.5.06
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.