[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלון סומק
/
פקט סיגריות


הוא הפריח טבעות עשן
היה לו כובע משוך על עיניו
וחגורה מעור נחש
היה לו כל מה שדרוש
ולא היה לו דבר,
וכולם אמרו:
זה אדם בריא.

הוא נשען למול הבר,
המגפיים היו שלוחים
וידיו  זרועות יבלות וצלקות
כעיטור גבורה.
הנשים התחככו בו
וגברים שתו הרחק ממנו,
וכולם אמרו:
הוא יקבור את כולנו.

בטלוויזיה היה משחק,
בכוס היה משקה,
על כתפו היתה נערה שלא גמרה תיכון
ובעצם לא גמרה אף פעם,
סיכומה של אבולוציה
בטיפות סיפוק חולפות.
וכולם אמרו:
הוא מכבה את האורות במקום הזה.

השנים היו תרמית,
יום אחד ארוך שנע בין
נסורת וכוסות ריקות ואפר סיגרים,
אפר בני אדם ועוגיות מזל שבישרו אושר ועושר.
והוא עדיין ישב שם,
מבטו תלוי בראש אייל מפוחלץ
וסוליות מגפיו נקרעות,
וכולם אמרו:
הוא עוד רוכב על הסוס.

הוא היה בחור כארז, כך הם חשבו.
יכול להשכיב גבר באגרוף
ובחורה בקריצה.
צרות העולם אינן מעניינו,
רק הבר האפלולי וכוס שיש למלא מחדש.
הם רק לא ידעו
שהוא היה מביט בהם
וחושב כמותם,
שישבנו פיתח חותמת על המושב,
שטבעות עשן הן כשרונו היחיד,
ושאין כל טבעת על אצבעו.
והוא עוד אכל עשן ושתה בראש צלול לגמרי,
הכובע מכסה אותם מפניו,
וכולם אמרו:
הוא מפחיד אפילו את המתים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי שלא מתכונן
למתמטיקה בערב
רביעי, לא יקבל
מאה ביום
רביעי.
אז תפסיקו לכתוב
סלוגנים ולכו
להתכונן
לבגרות.

הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/5/06 17:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלון סומק

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה