לפעמים כל מה שאני רוצה זו אשה עירומה במיטתי.
בלי לדון במשק החנק,
או להעריץ יצירה במסגרת,
או לדבר על המופשט והקווי.

רק לרוקן את עצמי.
לא לראות השתקפות במחזה,
לאכול בלי לשבוע,
לנקות את הראש ולהישאר מלוכלך,
לצאת עם זוג נעלי עבודה.

לא להרהר בשווה ונחות,
או לכתוב על חורים שחורים,
או להיפטר מתואר-הפועל ומכף הדמיון.

אולי זה כמו
לצאת מהרחוב כמו נהג מונית אלמוני,
לשיר לבד כמו תן מוכה כלבת,
לא להתאוות לאודיסיאות בכלל,
רק לישון בעיניים פקוחות,
עם זונה ורודת-שפתיים,
גם היא פגר ושארית של חלומות.