א. פרח / עשבים |
עצבים, עשבים למכביר
עשבים עשבים נשאם לבבי
לעיתים הם עולים וצומחים
לעיתים הם צובעים באפור את יומי
שורשיהם בעורקיי נצורים
עצביך אבי, עצבייך אמי
נטועים באדמת זכרוני
הנה גם אני לא הלכתי רחוק
הנני כבר אם ולי בת
רסיסי עצביי בין דמע לשחוק
נוטפים בין יום חול לשבת
כל הגה, בטון גבוה עולה
ושולח זרועות עצבים
עיניי עוד פקוחות ואני כמוכם
נושאת עמי גנים פגומים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|