רציתי לספר היום על "מה". מה הוא צב הרוח שלי, והוא צב מאוד
מיוחד.
הוא תמיד שמח ותמיד נותן הרגשה טובה לכל מי שמסביבו, לכן אפשר
להבין למה הייתי עצובה ביום שבו הוא עזב את הבית:

יום אחד הצב "מה" עזב את הבית.
הייתי  עצובה... אחרי הכל, זה צב הרוח היחיד שיש לי והוא ממש
מיוחד.
בכיתי ממש ונפגעתי מאנשים ששאלתי אותם איפה "מה" צב הרוח שלי?
וכל מה שהם ענו היה: "את צריכה לדעת יותר טוב מאיתנו".

הייתי כל כך עצובה שאפילו אייר התקשתה לעודד אותי!
ככה עברו כמה שעות ו"מה" צב הרוח שלי לא חזר. אייר החליטה
להפסיק את הבכי שלי ולתרום קצת לעלילת הסיפור, לכן עשתה טלפון,
שמה אותי על הגב שלי ועפה למפקדה הראשית שלה שנמצאת בלונדון.
על הדרך עצרנו באיטליה לפיצה מהירה. אייר מכירה איזה מקום
נהדר ליד רומא - מסעדה קטנה ומשגעת עם פיצות נפלאות. ובחזרה
לסיפור.
הגענו למפקדה הסודית של אייר בבריטניה, שם היא מתכננת את
המשימות "המיוחדות" שלה.

התחלנו בהכנת תוכנית פעולה מפורטת לחיפוש "מה" צב הרוח שלי.
התחלנו בבדיקה במק"ם של עז"ר אבל לא מצאנו את "מה" צב הרוח שלי
כי המק"ם פועל על חפצים דוממים ומה... טוב, הוא לא דומם.
עז"ר אמרה לי שצבים ובמיוחד צבי רוח מדי פעם עוזבים את הבית
וזה בסדר כי בסוף הם חוזרים.
ואז אייר אמרה שהיא תיקח אותי למקום שנעשה בו קצת כיף ונתעודד.
טסנו לאיזה פארק בצרפת, יורו משהו... אכלנו פוקפורן, רכבנו על
רכבת הרים ואפילו ראיתי חטיף ענק מדבר ששאל אותי אם אני רוצה
להצטלם איתו. ממש ממש נהנינו ופתאום ראיתי אותו! בא אליי
בריצה, "מה" צב הרוח שלי חזר. מכשכש בזנב ומלקק לנו את
הידיים.

ואז חזרנו הביתה והלכנו לישון... זה היה יום מטורף...