את עושה את עצמך מסכנה.
יושבת בפינה חשוכה ובוכה.
בוכה עליו,
על מה שהיה על מה שעוד יהיה.
בטח שיהיה?
קצת לוחץ לך בלב -


מה כבר קרה?
את מאוהבת,
יש לך בית,
משפחה,
כלב
ופיליפינית חמודה.


שוכבת על המצעים הורודים שלך ובוהה בתקרה.
מתעטפת בשמיכה, מתגוננת,
קצת בוכה ומיד מנגבת.
ששש!
שלא יראו ושלא ישמעו
כי אסור שידעו.
שאת פוחדת.


אז מה כבר קרה?
את מאוהבת,
יש לך בית,
משפחה,
כלב
ופיליפינית חמודה.


הוא שוכב לצידך.
את מסתובבת לצד השני.
מרגישה אותו נצמד אלייך
ואת ההוא מתחיל להתעורר.
ואז -
את מנסה לדחות את הקץ לפני מחול השפנפנים.
כדי לנסות ולהרוויח עוד כמה חלומות בהקיץ.


אבל מה כבר קרה?
את מאוהבת,
יש לך בית,
משפחה,
כלב
ואפילו פיליפינית חמודה.


שתקעת לה כדור בראש
אחרי שמצאת אותם רוקדים את הריקוד שלהם -
רק בכוריאוגרפיה שונה.