עמדתי שם, מול העתיד,
ראיתי אנשים ממהרים אל הלא נודע,
מנסים לגעת, להספיק.

עמדתי מול חיים שנגדעו.
ראיתי את הילדות שנשכחה.
טעמתי את דמעות הייאוש.

הרגשתי את הצורך באהבה.
רציתי להושיט יד, השפלתי מבט.
ניסיתי לתקן, לשפר...

והחיים לא המשיכו יותר.