עודד זמיר / קיר ששמו ווירטואל |
מסתבך במילים,
לא מצליח לי.
כמו שדה בלי שבילים,
איך אדע, את שלי?
די מקולמוס על נייר לבן,
די מנקישות המקלדת.
אצלי כבר הבשילה מזמן,
נקודה ממוקדת.
אני זקוק למגע,
הווירטואל הוא כמו קיר.
אין לי פסגה.
החייץ, בלתי חדיר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|