|
האם ישנם רגעים בחיי אדם
שאינו רואה שום אופק לפניו;
רק שער ענקי שצבעו חידלון
וכמעט לא בא להמשיך לחיות?
לא הייתי מעולם ברגע שכזה;
אני מהסוג שתמיד מטפס
ואפילו מעל שערים חלודים;
מזנק לעבר שיאים חדשים.
אני תמיד חי, צולל ומזנק,
בכל נתיב שורד;
החיים עצמם הם אדירים
לאוהבי החיים - לא בשביל המתים.
18/05/06 © |
|
|
כשסלוגן שלי
מתפרס בבר הצידי
של הדף האחורי,
אני מדמיין שכל
שאר הסלוגנים
בכלא, והסלוגן
שלי הוא הסוהר.
צרצר, כמו שכבר
הבנתם, אין לו
חיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.