ההצגה מתחילה
היא מתחפשת
עוטה גלימה של בושה
מתפרקת לרסיסים בלי מורא
ואני מחכה שתיפול לרישתי
הדהויה
מושך אחרי מליון מבטים
מתחת לרגליך טל עדין
שמשאיר עקבות על הרצפה
הקרה כולך עגלגלת חושניות
חבויה במעמקי חמוקיך
תדאגי להשאר ערה לכבודי
כדי שלא אחוש נבגד
כבדות אופפת את התמונה שנגלית
על מיטת הארגמן של נסיך החשיכה
עמדי בשקט מוחלט
והקשיבי לפעימות ליבי החולה
אחשוף את סודי עוד רגע קט
אישה ושיגעון לא ממושמעת ללא רגישות
ואני בסך הכל שא תמים
זירקי אלי מילים גבוהות
כמו נעלי עקב המטפסות במעלה
חזי הרותח פוצעות והדם שותת
ליבי בידיך ועדין לא ידעת
ליבי חרוש במזימותיך להביסני
נשיפה כבדה ועוד אחת
ואת כבר מתכרבלת במיטת המתים שלי
מיטת אבלות שלא ידעה אהבה
מיטת שכולה עשויה ממילים מחוברות בדבק של אוויר
כל חלומות הביעותים שלי ירשתי ממך יעלת חן שלי
והסוף ידוע כי תעזרי לי לבנות חומה ארורה
סביב אהבתי
לאישה