רוב ליסטס / עולם חסר ילדות |
ומה שהוקרב לשבש אותנו
להציל את הדמעה, טפטוף שלא נותן מרגוע
והדהוד הבגידה לוחש תצעק את השם שלנו
בתמימות, מתוקה, הוא הציע לך מלכות
ויונה, אפורה, עודנה מתרסקת
מן שהות, ארוכה, בעולם חסר ילדות
והרוח, יותר לא שורקת.
המכה, שניתנה, מזהמת את היאור
והדם שזורם מן העין
ומגל, של טיפשות, חותך לנו את האור
חלומות, הוא משתיל יש מאין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|